1) חורבן בית המקדש כמרכז דתי: חורבן
ירושלים ובית המקדש הביאו לפגיעה קשה במעמדה של העיר כמרכז הדתי - לאומי של העם
היהודי כולו. נפסקה עליה לרגל, נפסקה הקרבת הקורבנות ובוטלה משרת הכוהן הגדול.
ירושלים הפכה לזיכרון היסטורי משותף של העם היהודי. בנוסף לכך, העם עבר משבר אמוני
קשה.
2) חורבן בית המקדש כמרכז משפטי: חורבן בית המקדש הותיר את העם היהודי ללא סמכות עליונה בענייני דת ומשפט. מוסד הסנהדרין בוטל (הסנהדרין היה בית דין ומוסד עליון לפרשנות התורה).
3) חורבן בית המקדש כמרכז מדיני: בירושלים ישבה ההנהגה המדינית- הכוהנים, הסנהדרין וכו. חורבן ירושלים מסמל את אובדן העצמאות של ממלכת יהודה. בנוסף לכך, בית המקדש היה גם המקום בו נאחסן הכסף - אוצרות בית המקדש נבזזו וכך גם הכסף.
4) הרס כלכלי: אוצרות המקדש נלקחו לרומא. מי שמרד ברומאים נלקחה אדמתו ונמכרה לגויים, או שהאדמה הפכה לרכושו של הקיסר כעונש. יהודים רבים הפכו לעבדים. על היהודים הוטל מס מיוחד למען מקדש יופיטר בנוסף למיסים הרגילים. ענישה זו פגעה ביהודים והשפילה אותם. ערים שנכנעו לרומא נשארו ללא פגע, לעומת איזור יהודה וירושלים שנפגעו יותר מכל חלקי הארץ.
5) אובדן המנהיגות הדתית: רוב הכוהנים נהרגו, והכוהנים שנשארו לא יכלו לתפקד ללא מקדש. אובדן המקדש והמנהיגות הדתית העלו את חשיבות לימוד התורה ופירושה.
6) העלמות מעמדות חברתיים וכיתות: האיסיים נכחדו במלחמה שניהלו ברומאים במדבר יהודה. חלקם הצטרפו לקבוצות נוצריות שהאמינו בהמשך קיומה של הנבואה. הצדוקים, שהרכיבו את השלטון, נהרגו. רבים מהצדוקים היו כוהנים, וכאשר נחרב המקדש התמוטט מעמד הכוהנים. הקנאים הסיקריים נהרגו במרד. הקנאים שנשארו היו חלק מהפרושים שהקימו מרכז חלופי ביבנה.
7) הרס דמוגרפי: האוכלוסייה החזקה ברחה מהארץ בגלל החשש, מה שגרם לאוכלוסיות חלשות יותר לברוח. חלק אחר של היהודים נמכר לעבדות או נלקח בשבי. אחרים הפכו לגלדיאטורים. למרות ההרג הרב היהודים עדיין נשארו רוב בקרב תושבי א"י.
8) שינוי במעמדה של יהודה: כל סימן של עצמאות נלקח מיהודה. הרומאים אפשרו ליהודים לחיות עפ"י דתם ותרבותם, אך הוצב גיליון רומאי באופן קבוע ביהודה.
2) חורבן בית המקדש כמרכז משפטי: חורבן בית המקדש הותיר את העם היהודי ללא סמכות עליונה בענייני דת ומשפט. מוסד הסנהדרין בוטל (הסנהדרין היה בית דין ומוסד עליון לפרשנות התורה).
3) חורבן בית המקדש כמרכז מדיני: בירושלים ישבה ההנהגה המדינית- הכוהנים, הסנהדרין וכו. חורבן ירושלים מסמל את אובדן העצמאות של ממלכת יהודה. בנוסף לכך, בית המקדש היה גם המקום בו נאחסן הכסף - אוצרות בית המקדש נבזזו וכך גם הכסף.
4) הרס כלכלי: אוצרות המקדש נלקחו לרומא. מי שמרד ברומאים נלקחה אדמתו ונמכרה לגויים, או שהאדמה הפכה לרכושו של הקיסר כעונש. יהודים רבים הפכו לעבדים. על היהודים הוטל מס מיוחד למען מקדש יופיטר בנוסף למיסים הרגילים. ענישה זו פגעה ביהודים והשפילה אותם. ערים שנכנעו לרומא נשארו ללא פגע, לעומת איזור יהודה וירושלים שנפגעו יותר מכל חלקי הארץ.
5) אובדן המנהיגות הדתית: רוב הכוהנים נהרגו, והכוהנים שנשארו לא יכלו לתפקד ללא מקדש. אובדן המקדש והמנהיגות הדתית העלו את חשיבות לימוד התורה ופירושה.
6) העלמות מעמדות חברתיים וכיתות: האיסיים נכחדו במלחמה שניהלו ברומאים במדבר יהודה. חלקם הצטרפו לקבוצות נוצריות שהאמינו בהמשך קיומה של הנבואה. הצדוקים, שהרכיבו את השלטון, נהרגו. רבים מהצדוקים היו כוהנים, וכאשר נחרב המקדש התמוטט מעמד הכוהנים. הקנאים הסיקריים נהרגו במרד. הקנאים שנשארו היו חלק מהפרושים שהקימו מרכז חלופי ביבנה.
7) הרס דמוגרפי: האוכלוסייה החזקה ברחה מהארץ בגלל החשש, מה שגרם לאוכלוסיות חלשות יותר לברוח. חלק אחר של היהודים נמכר לעבדות או נלקח בשבי. אחרים הפכו לגלדיאטורים. למרות ההרג הרב היהודים עדיין נשארו רוב בקרב תושבי א"י.
8) שינוי במעמדה של יהודה: כל סימן של עצמאות נלקח מיהודה. הרומאים אפשרו ליהודים לחיות עפ"י דתם ותרבותם, אך הוצב גיליון רומאי באופן קבוע ביהודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה